Daf 55b
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל אֵין חַיָּיבִין מִשּׁוּם טוּמְאָה אֶלָּא עַל
Rachi (non traduit)
אין חייבין משום טומאה. הנכנס טמא להר הבית אינו חייב אלא אם כן נכנס לתוך היקף חלל העזרה והוא היה אורך קפ''ז על רוחב קל''ה כדתנן במסכת מדות (דף לה.):
למעוטי הנכנס ללשכות הבנויות חוצה לו ופתוחות לתוכו שלא נתקדשו בקדושת עזרה בשירי מנחה ובשיר של פגעים ובאורים ותומים שמקדשים בהן את העזרה ובהליכה סביב כדאמרינן בשבועות (דף יד.):
אֲחוֹרֵי בֵּית הַכַּפּוֹרֶת מַאי תָּא שְׁמַע דְּאָמַר רָמֵי בַּר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב לוּל קָטָן הָיָה אֲחוֹרֵי בֵּית הַכַּפּוֹרֶת גָּבוֹהַּ שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת כְּדֵי לְהַכְשִׁיר אֶת הָעֲזָרָה לַאֲכִילַת קָדְשֵׁי קָדָשִׁים וְלִשְׁחִיטַת קָדָשִׁים קַלִּים וְהַיְינוּ דִּכְתִיב שְׁנַיִם לַפַּרְבָּר מַאי לַפַּרְבָּר אָמַר רַבָּה בַּר רַב שֵׁילָא כְּמַאן דְּאָמַר כְּלַפֵּי בַּר
Rachi (non traduit)
כמאן דאמר כלפי לבר גרסינן. כלפי חוץ אחורי כל כותלי ההיכל וקדשי קדשים:
והיינו דכתיב שנים לפר בר. (בספר עזרא) (ד''ה א כו) משתעי במספר השומרים שהעמידו במקדש לכל הפתחין וקאמר שני שומרים העמידו לבר והיינו לאותו לול:
לול. כמין חלון פתוח מן התא שאחורי בית הכפרת לאויר העזרה:
מאי. במאי מתכשר לשחיטה דקאמר כל העזרה כשרה:
אחורי בית הכפרת. אחת עשרה אמה היה אויר עד חומת העזרה למערב כזה:
Tossefoth (non traduit)
שנים לפר. גבי שומרין מייתי להאי קרא בפ''ק דתמיד (דף כז.) תימה לי אחורי הכפרת היאך יכול לשחוט הא אינו יכול לראות שם פתח אהל מועד דרך חלון דלפר בר דהא איכא שני פרכות בין היכל ובין קדשי הקדשים ובפרכת לא היה שום פתח אלא אחת פרופה מן הדרום ואחת מן הצפון ויש לומר דהלול קרי פתח ורואה בו קדשי קדשים דלא גרע מאהל מועד כמו אחורי בית החליפות שהיו פשפשין וקרויין פתח וע''י כן כשר לשחוט עד כותל מערבי לפי שרואה בהן האולם שקרוי אהל מועד למאן דאמ' קדושת היכל ואולם חדא מילתא ולא נ''ל דבשלמא שני פשפשין דבית החליפות הוו שני פתחים קטנים ומשמשין כניסה ויציאה ומיקרו פתח אבל לפר בר חלון קטן ולא פתח מקרי ובסוף התערובות (לקמן זבחים פב:) קרי ליה דרך משופש ולא מיקרי ביאה דרך שם ואי הוה נקב בפתחו של היכל לא היה יכול לשחוט אם היה הפתח נעול על סמך אותו נקב קטן. ברו''ך:

וְהָאִיכָּא צְדָדִין דִּמְעַיֵּיל לְהוּ בְּקֶרֶן זָוִית
Rachi (non traduit)
דפתח להו בקרן זוית. של אולם מקצת הפתח פונה לצפון ומקצתו למערב וכן בדרום:
והא איכא צדדין. היינו אויר שבין כותל אולם לכותל העזרה לדרום ולצפון דהוו להו אחורי אותם פתחים ולא הוו לפני:
מֵיתִיבִי כָּל הַשְּׁעָרִים שֶׁהָיוּ שָׁם גּוֹבְהָן עֶשְׂרִים אַמָּה וְרוֹחְבָּן עֶשֶׂר אַמָּה פִּשְׁפָּשִׁין שָׁאנֵי
Rachi (non traduit)
פשפשין שאני. שהן פתחים קטנים ואין משמשין כניסה ויציאה אלא לאכשורי בשמא בעלמא:
מַאי לָאו דְּאִיכָּא קַמַּיְיהוּ שְׁמוֹנֶה לָא דְּגָבְהוּ נִינְהוּ שְׁמוֹנֶה
Rachi (non traduit)
לא דגביהי אינהו שמנה. גובהן של פתחים ח' אמות:
ה''ג מאי לאו דאיכא קמייהו גובהה שמנה. שהיה כנגדן תל גבוה שמנה וש''מ גובהה לא פסיל:
גּוּבְהָא מַאי תָּא שְׁמַע דְּתַנְיָא רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שְׁנֵי פִּשְׁפָּשִׁין הָיוּ בְּבֵית הַחֲלִיפוֹת וְגוֹבְהָן שְׁמֹנָה כְּדֵי לְהַכְשִׁיר אֶת הָעֲזָרָה כּוּלָּהּ לַאֲכִילַת קָדְשֵׁי קָדָשִׁים וְלִשְׁחִיטַת קָדָשִׁים קַלִּים
Rachi (non traduit)
לאכילת קדשי קדשים. קס''ד השתא דלאכילה נמי בעיא פנים ולקמן אמרינן סמי מכאן אכילה:
להכשיר את כל העזרה. את כל שאר העזרה שאינו בכלל לפני אהל מועד על ידי פתח ראשון והוו צידי צדדין כגון מכנגד (זויות) כותל האולם ולמערב בצפון ובדרום לבית החליפות ובית החליפות עצמו ואלו שני פשפשין מכשירין כל בית החליפות לארכו ולרחבו דקרינן מהשתא לפני ולקמן פריך הא איכא צדדין:
פשפשין היו בבית החליפות. (עודף) שהאולם עודף על רוחב ההיכל לצפון ולדרום ט''ו אמה לכל צד וארכו למזרח מן המערב אינו אלא י''א אמות ובכותל המערבי של אותו עודף היו חלונות לגנוז סכינין מבחוץ ולכן קרוי החצר כנגדו עד כותל מערבי של העזרה בית החליפות ובאותן שני כתלים היו שני פתחים קטנים והכי נמי תניא לה בתוספתא בהדיא ר' יוסי בר' יהודה אומר שני פשפשין היו בבית החליפות ופתוחין למערב וקסבר אולם נמי קרוי אהל מועד:
גובהה. כגון תל או עץ מוטל כנגד הפתח מפסיק בין פתח לשחיטה [והפתח פתוח מאי]:
Tossefoth (non traduit)
פשפשין היו בבית החליפות. במסכת מדות (דף לה:) דאולם עודף עליו חמש עשרה אמה מן הצפון וחמש עשרה אמה מן הדרום והוא היה נקרא בית החליפות והיו לו שני פשפשין להכשיר את כל העזרה דאותו חצר עד כותל מערבי קרוי עזרה ולא כמו שפי' בקונטרס שהכל קרוי בית החליפות עד כותל מערבי ובפרק הניזקין (גיטין נד:) גבי כהן גדול ביוה''כ דקאמר דחזיניה בפשפש ופי' בקונטרס דשני פשפשין היו באותם החליפות ותימה גדול פירושו דדרך פשפשין לא היה יכול לראות כלל ופי' רבינו ריב''א דחזיני' דרך פשפש שיעשו פשפשין לראות אם פיגל ואם לאו וגם זה קשה דלעיל פרק כל הפסולין (זבחים דף לג.) פריך וניעביד פשפש הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל ומפרש ה''ר יעקב מאורלינ''ש דההוא פשפש היינו דרך הלול שאחורי בית הכפרת שיראה משם דרך בית קדש הקדשים ובהיכל יכול לראות דרך פתח הגדול לאולם:
גובהה מאי. תימה אי גובהה חשיב הפסק א''כ כנגד המזבח יפסל שמפסיק ואין לומר משום דרואה פתח מלמעלה למזבח דהא סלקא דעתך השתא דגובהה שמנה מפסיק דליכא למימר משום דגובהה שמנה היה סותם כל הפתח דהא סבור שהיה הפתח גובה עשרים אמה כדפריך בסמוך וצ''ע דביומא פ''ק (דף טז:) גבי כהן השורף פרה שהיה כותל מזרחי נמוך שיוכל לראות פתח אהל מועד וקאמר התם דדרך פלגא אמתא עילאה היה יכול לראות ושמא היינו דוקא הזאה שהיתה מעומד אבל שחיטה היתה מיושב ואכתי תיקשי מכנגד המזבח אמאי כשר לשחוט כדאמר כל העזרה כולה כשרה לשחיטה:
פְּשִׁיטָא מוּגָף כְּנָעוּל דָּמֵי וִילוֹן מַאי אָמַר רַבִּי זֵירָא הוּא עַצְמוֹ אֵין נַעֲשֶׂה אֶלָּא כְּפֶתַח פָּתוּחַ
Rachi (non traduit)
מוגף. סגור ולא נעול כמו הגפת דלתות (ערכין דף יא:):
וילון. פרוש כנגד הפתח מי הוי כנעול או לא:
הוא עצמו. וילון עצמו אינו חשוב אלא כפתח פתוח דלצניעותא בעלמא עביד:
Tossefoth (non traduit)
הוא עצמו אין נעשה אלא כפתח פתוח. שהוילון משמשת עשוי לצניעות בעלמא שלא יסתכלו בהיכל בשעת שחיטה דאי משום לאחר שחיטה הרי יכולין לסגור הדלתות:
בְּמַעְרְבָא מַתְנֵי הָכִי אָמַר רַב יַעֲקֹב בַּר אַחָא אָמַר רַב אָשֵׁי שְׁלָמִים שֶׁשְּׁחָטָן קוֹדֶם שֶׁיִּפָּתְחוּ דַּלְתוֹת הַהֵיכָל פְּסוּלִים וּבַמִּשְׁכָּן קוֹדֶם שֶׁיַּעֲמִידוּ לְוִיִּם אֶת הַמִּשְׁכָּן וּלְאַחַר שֶׁיְּפָרְקוּ לְוִיִּם אֶת הַמִּשְׁכָּן פְּסוּלִים
אִיתְּמַר נָמֵי אָמַר מָר עוּקְבָא בַּר חָמָא אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא שְׁלָמִים שֶׁשְּׁחָטָן קוֹדֶם שֶׁיִּפָּתְחוּ דַּלְתוֹת הַהֵיכָל פְּסוּלִין שֶׁנֶּאֱמַר וּשְׁחָטוֹ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד בִּזְמַן שֶׁפֶּתַח הַהֵיכָל פָּתוּחַ וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהוּא נָעוּל
מַאי שְׁנָא הָכָא דִּכְתִיב פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וּמַאי שְׁנָא הָתָם דִּכְתִיב לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד קָא מַשְׁמַע לַן כִּדְרַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל שְׁלָמִים שֶׁשְּׁחָטָן קוֹדֶם שֶׁיִּפָּתְחוּ דַּלְתוֹת הַהֵיכָל פְּסוּלִין שֶׁנֶּאֱמַר וּשְׁחָטוֹ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד בִּזְמַן שֶׁהוּא פָּתוּחַ וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהוּא נָעוּל
Rachi (non traduit)
בזמן שהוא פתוח. לשון פתח אינו אלא החלל והפותח והנועל קרוי דלת:
לפני. כתיב בקרא קמא:
Tossefoth (non traduit)
שלמים ששחטן קודם פתיחת ההיכל. מפורש בפ''ק דעירובין (דף ב.) ובפ' התכלת (מנחות דף מט:):
וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר חַד לְגוּפֵיהּ דְּנִיבְעֵי פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְחַד לְהַכְשִׁיר צָפוֹן וְחַד לְהַכְשִׁיר צְדָדִין וְצִידֵּי צְדָדִין לָא אִיצְטְרִיךְ קְרָא
Rachi (non traduit)
וצידי צדדין. לפסול לא איצטריך קרא אחרינא:
וחד להכשיר צפון. דק''ו מעוטי ממעיט ליה לאידך גיסא וק''ו דרבנן לא דריש דאיכא למימר להאי קבע צפון ולהאי שאר רוחות דמאי קדושתיה דצפון מדרום אלא דקביעת מקום בעלמא הוא:
בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי תַּנָּא קַמָּא סָבַר תְּלָתָא קְרָאֵי כְּתִיבִי חַד לְגוּפֵיהּ דְּנִיבְעֵי פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְחַד לְהַכְשִׁיר צְדָדִין וְחַד לִפְסוֹל צִידֵּי צְדָדִין וְצָפוֹן לָא אִיצְטְרִיךְ קְרָא
Rachi (non traduit)
דניבעי פתח אהל מועד. כדאמרי' לקמן שאם אין שם פתח [כגון] קודם שיפתחו הדלתות וקודם שיעמידו הלוים את המשכן ולאחר שפירקוהו לא היה שוחט:
צפון לא איצטריך קרא. דמק''ו קאתי:
וחד לפסול צידי צדדין. כגון לשכות ואפילו תוכן קדש פסולות לשחיטה כדלקמן דלא תימא מדפתח לאו דוקא לפני נמי לאו דוקא אלא שיהא אהל נטוי להכי הדר כתיב לפני למימרא דדוקא הוא ולא לשכות:
וחד להכשיר צדדין. כל רוחב העזרה דלא תימא כנגד הפתח דוקא להכי הדר כתב לפני ולא כתיב פתח וכל האויר בכלל לפני דלא כתיב כנגד:
במאי קמיפלגי. מאי קמרבי ת''ק בחד מהנך קראי דמייתי צפון מק''ו דאתא רבי אליעזר למימר לא תרבייה מיניה דקרא לצפון איצטריך:
Wherein do they differ? — The first Tanna holds, Three texts are written: (1) one is for its own purpose, to intimate that the door of the tent of meeting is required; (2) the second is to permit the sides; (3) and the third is to invalidate the sides of the sides; (4) while no text is necessary for the north. Whereas R. Eliezer holds: One is for its own purpose, to intimate that the door of the tent of meeting is required; the second is to permit the north; and the third is to permit the sides; but no text is required in respect of the sides of the sides. Why is ‘the door of the tent of meeting’ written in one case, whereas ‘before the tent of meeting’ is written in the others? — We are thereby informed of Rab Judah's teaching in Samuel's name. For Rab Judah said in Samuel's name: If a peace-offering is slaughtered before the doors of the Hekal are opened, it is invalid, for it is said, ‘And he shall kill it at the entrance [opening] of the tent of meeting’: when it is open, but not when it is shut. It was stated likewise: Mar ‘Ukba b. Hama said in R. Jose son of R. Hanina's name: If one slaughtered a peaceoffering before the doors of the Hekal were opened, it is invalid, because it is said, ‘And he shall kill it at the entrance [opening] of the tent of meeting’: when it is open, and not when it is shut. In the West [Palestine] they recited it thus: R. Aha b. Jacob said in R. Ashi's name: If a peace-offering is slaughtered before the doors of the Hekal are opened, it is invalid; in the Tabernacle, (5) [if it is slaughtered] before the Levites set up the Tabernacle or after the Levites take down the Tabernacle, it is invalid. It is obvious that if it is shut, it is as though it were locked. (6) What if a curtain [shuts it off]? — Said R. Zera: That itself is made only for an open door. (7) What of an elevation? (8) — Come and hear: For it was taught, R. Jose b. R. Judah said: There were two wickets in the knives’ recess and their elevation was eight cubits, in order that the whole of the Temple court might be made fit for the consumption of sacrifices of higher sanctity and the slaughtering of sacrifices of lower sanctity. (9) Does this not mean that [an elevation] eight [cubits high] stood before them [these wickets]? (10) — No: it means that they [themselves] (11) were eight cubits high. An objection is raised: All the gates there were twenty cubits high and ten cubits wide? (12) — The wickets were different. (13) But there were the sides? (14) — They were built at the corners. (15) What about the space behind the place of the Mercy Seat [Kapporeth]? (16) — Come and hear, for Rami son of Rab Judah said in Rab's name: There was a small passage way behind the place of the Mercy Seat, in order to make the whole Temple court fit for the consumption of most holy sacrifices and the slaughtering of minor sacrifices, and there were two such, (17) and thus it is written, And two le-par bar. (18) What does le-par bar mean? — Said Rabbah son of R. Shila: As one says, facing without [ke-lappe le-bar]. Rab Judah said in Samuel's name: Liability for uncleanness (19) is incurred

(1). The ‘tent of meeting’ is repeated three times.
(2). I.e., as stated infra, the animal may be slain only when this door is open.
(3). One is not limited to the space directly in front of the door.
(4). I.e., chambers opening into the Temple court. These, even if sanctified, are unfit.
(5). When there was no door, but only an opening.
(6). The sacrifice then is certainly invalid.
(7). The curtain is hung there only because the door of the Hekal is open and it is indecorous for the priests to look into the Hekal while they are engaged on the sacrifice. Hence it counts as open, and the sacrifice is valid (Sh. Mek.).
(8). I.e., a raised construction, e.g., a beam or a board which shuts off the door while it is actually open.
(9). The Ulam (v. Glos.) overlapped the Hekal by (11) cubits on each side. Now, the sacrifices had to be slain in front of the Hekal, corresponding to ‘before the tent of meeting’, and this would apparently not include the area directly in front of the overlap, in which there was a special recess for the knives. By means of wickets set in the Ulam on either side the whole of the area facing the Ulam, including the overlap, was thus made fit.
(10). Which proves that such leaves it technically open.
(11). The entrances to the wickets.
(12). Consequently the reference must be to the construction before the wickets.
(13). Since their purpose was only symbolic.
(14). Of the Ulam, on the north and the south beyond the wickets. The area in front of these would not be made fit by the wickets.
(15). Diagonally, so that the space opposite them, viz., up to the north and the south walls of the Temple court, would still be technically ‘before the door’.
(16). A space of eleven cubits between it and the western wall of the court (v. Mid. V, I); was that fit too?
(17). Emended text.
(18). E.V. ‘at the precinct’. I. Chron. XXVI, 18. The M.T. reads this as one word: parbar.
(19). I.e., for entering the precincts of the Temple court in an unclean state.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source